יום רביעי, 1 במאי 2013

המסע של שי נחמיה


שם הפרשה- בשלח

הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק י"ג פסוק י"ז - פרק י"ז פסוק ט"ז

הפרשה מתחילה במילים:  "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא..."

תקציר הפרשה:
בפרשה מסופר שבני ישראל יצאו ממצריים – מהעבדות במצריים. כל העם שמח מאוד אבל עם כל השמחה מצפה להם דרך מאוד מאוד ארוכה במדבר.
בני ישראל עצרו לנוח על חוף ים סוף ולפתע הם ראו את המצרים על סוסים דוהרים אליהם ! כנראה שלמרות 10 המכות פרעה עדיין התחרט. בני ישראל דאגו מאוד והתלוננו למשה . ואז המים נפתחו כמו שתי חומות ענקיות של מים ובני ישראל עברו בלי להירטב אפילו טיפה! אחריהם המצרים אבל שכל בני ישראל עברו המים נסגרו והמצרים תבעו. בני ישראל עוד פעם שמחו אבל אחר כך התחילו להתלונן למשה שהם רעבים אחרי הדרך הארוכה שעוד לא נגמרה... ומאז כל בוקר נשלחו אל בני ישראל ציפורים לאכול ומים- כשמשה הכה בסלע יצאו מים מתוקים לשתייה. זה מראה כמה כוחו של אלוהים גדול.

הערכים / הנושאים בפרשה:
הבטחות- כשאני מבטיחה משהו אני לא יכולה לא לקיים. זו סוג של מחויבות אישית בשבילי.
במיוחד שאני כבר בת 12 ויש לי יותר אחריות.

אל ייאוש- קורה לי הרבה מקרים שאני נמצאת במצב של ייאוש ואין לי פתרון...  אבל בדרך כלל אני לא מתביישת לבקש עזרה. לדוגמא בכיתה- כשאני לא מבינה אני תמיד פונה לחברה/מורה.

מישהו שומר עלי- אני מאוד בטוחה בעצמי . אני יודעת שתמיד יהיה מישהו שיתמוך בי. גם אם זה החברות, המשפחה...

הערך שהכי התחברתי אליו:
הבטחות- התחברתי לערך מכיוון שאני מאוד מקפידה לקיים הבטחות- הורי מצפים ממני שאקיים את כל המטלות- גם של בית ספר וגם של הבית ובכך אני מבטיחה להם שאני אחראית והם יותר סומכים עליי ומאפשרים לי עוד זכויות.

קטע או שיר שקשורים לפרשה:
שירת הים :
אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה', וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה; זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ.
ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ.
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם-סוּף.
תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ; יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.
יְמִינְךָ ה', נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ; יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב.
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ; תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ, יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים; קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב-יָם.
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל; תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי.
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ, כִּסָּמוֹ יָם; צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא.
נָטִיתָ יְמִינְךָ, תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ.
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם-זוּ גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.
שָׁמְעוּ עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.
תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד-יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר עַם-זוּ קָנִיתָ.
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת-מֵי הַיָּם; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

יום רביעי, 24 באפריל 2013

המסע של שחר בוקובזה


פרשת השבוע: בשלח.

הפרשה נמצאת בספר שמות מפרק י"ג פסוק י"ז - פרק י"ז פסוק ט"ז.

הפרשה מתחילה במילים:
"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא".

תקציר הפרשה:
בני ישראל יצאו ממצרים וכעת הם נערכים למסע מפרך דרך מדבר סיני, כדי להגיע אל הארץ המובטחת – ארץ כנען. לא בדרך הקצרה ביותר, כיוון שהדרך הזו עוברת בשטחי אויב והעם אינו בשל עדיין להילחם על חייו.
הם חנו במדבר, על חופו של ים סוף, כדי להתאושש מעט מהדרך המסעירה והמתישה שעשו עד כה.
פרעה, מלך מצרים, הבין שאיננו רוצה עדיין לוותר על העבדים שהיו לו, והחליט לשלוח את צבאו כדי להחזיר את העבדים לעבודת הפרך.

4 ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה:
הבטחות- בני ישראל היוצאים ממצרים, לא שוכחים לקיים את צוואתו של יוסף ולוקחים איתם את עצמותיו לקבורה בכנען.
אל ייאוש - בני ישראל עומדים על שפת הים. מרחוק נראים המצרים, ונראה שבעוד רגע יגיעו המצרים ואין לאן לברוח. המצב קשה. אפילו מייאש.
מה שהיה היה- בני ישראל זה עתה זכו לנס מדהים: חצו את הים בהליכה והגיעו לצדו השני, אבל כנראה שהמסע הקשה גרם להם לחוש רעב וצמא. לא לקח הרבה זמן, עד שהם שכחו לגמרי את הנס, ושבו "לקטר" ולהתלונן.
מישהו שומר עליי שם- מפחיד במדבר בלילה וגם קר. לכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים - לעמוד האש ולעמוד הענן.

ערך/ נושא אליו אני מתחברת באופן אישי:
בחרתי בערך: מישהו שומר עליי שם.
הערך מתחבר אליי מפני שבפרשה כתוב שמפחיד במדבר בלילה וגם קר, ולכן אלוהים דואג לשני שומרים נאמנים.
ומי ששומר עליי אלה המשפחה שלי, ואני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם כי הם דואגים לי, שומרים עליי ועוזרים לי.


המסע של עמית כץ


שם הפרשה: אמור

הפרשה נמצאת בספר ויקרא, מפרק כ"א עד פרק כ"ד.

הפרשה מתחילה במילים:
ויאמר ה' למשה: אמור אל הכוהנים בני אהרון ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו.

תקציר הפרשה:
הפרשה עוסקת רבות במושגים טומאה וטהרה. מושגים אלה היו בעבר משמעותיים מאד בחיי היומיום של עם ישראל. הפרשה מספרת על הכוהנים שבמסגרת תפקידם כמשרתים בקודש נדרשו להקפיד הקפדה גדולה יותר מכולם על דיני הטהרה ועל הכהן הגדול שבגלל תפקידו החשוב נדרש להקפדה מיוחדת בחוקים אלה.
בהמשך הפרשה נזכרים המועדים הקדושים לישראל, ומפורטות המצוות השייכות לכל חג: שבת, פסח, הנפת העומר וספירת העומר, ראש השנה ויום הכיפורים ולבסוף חג הסוכות. גם נר התמיד ולחם הפָּנים, המונחים במקדש לפני ה' דרך קבע, נזכרים בפרשה.
הפרשה מסתיימת בסיפור על שני אנשים שבמהלך מריבה ביניהם הזכיר אחד מהם את שם ה' כשקילל. הוא הובא לפני משה לדין, ועל פי הוראת ה' הוציאו את האיש המקלל מחוץ למחנה, ורגמו אותו באבנים.

3 ערכים\ נושאים שנמצאים בפרשה:
1. סיומות והתחלות
2. שבת שבתון
3. על זכויות וחובות

הערך \הנושא שאליו התחברתי:
סיומות והתחלות- כל שנה יש לנו התחלות חדשות וסיומות חדשות, הם לפעמים חיוביים ולפעמים פחות.
במיוחד השנה יש לנו הרבה התחלות חדשות עם המעבר לחטיבת הביניים וסיומות כמו למשל הסיום בבית הספר היסודי.

שיר שהוספתי:


המסע של נמרוד ינוב


שם הפרשה: וארא

היכן נמצאת הפרשה ( חומש, פרקים ופסוקים): ספר שמות מפרק ו' פסוק ב' - פרק ט' פסוק ל"ה

מקור שם הפרשה:
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה. וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.

3ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה: גמגום, קשה לי, קל יותר בשניים.

ערך/ נושא אליו אני מתחבר באופן אישי- מהו? וכיצד הוא מתחבר אלי: אני יותר מתחבר אל קל יותר בשניים מכיוון שכשעובדים ביחד מפיקים מן העבודה את המרב ויותר קל לעבוד בשניים.
כשעובדים בשניים לומדים אחד מן השני יותר דברים.
העשרה- שיר, צילום וכו' הקשורים לפרשה שלי.





המסע של ירדן שמיט


שם הפרשה - אמור

הפרשה נמצאת בספר ויקרא, מפרק כ"א עד פרק כ"ד.

מקור שם הפרשה - הפרשה מתחילה במלים: "ויאמר ה" אל משה: אמור אל הכוהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו".

תקציר - הפרשה עוסקת במושגים טומאה וטהרה. הפרשה מספרת על הכוהנים שבמסגרת תפקידם כמשרתים בקודש נדרשו להקפיד  יותר מכולם על דיני הטהרה. בהמשך הפרשה נזכרים המועדים הקדושים לישראל, ומורטות המצוות השייכות לכל חג.

3 ערכים/ נושאים המופיעים בפרשה-  שבת שבתון, סיומות והתחלות, נר תמיד.

שבת שבתון - שבת שבתון מספר על שנכנס שבת מציינים בבית את כניסת השבת במנהגים מיוחדים. כמו: קדוש, הדלקת נרות, סעודה משפחתית, בית~כנסת, הבדלה ועוד.

נר תמיד - בפרשת "אמור" מספרים לנו שהנרות במנורה בבית המקדש דלקו תמיד: יום ולילה, קיץ וחורף, בימי חג ובימי חול. האור הוא נושה מרכזי במקורות, ומשולים לו גם השלו, נשמת האדם, המצוות והתורה.

סיומות והתחלות - בפרשת אמור מסופר על חג בשם "יום תרועה" הידוע יותר בשמו "ראש השנה".זה כמו התחלה חדשה .

אני מתחברת לשבת שבתון מפני שאני לא שומרת שבת אבאל אני כן מדליקה נרות. וסבא וסבתא שלי כן שומרים שבת. מאז שהגעתי לישראל כמעט כל יום שישי אנחנו עושים קידוש אצל סבא וסבתא שלי.


הפרשה של שקד מורדוב


שם הפרשה: וישלח

היכן נמצאת הפרשה: בספר בראשית פרק לב פסוק ד

מקור שם הפרשה: מקור השם בראשית הוא תחילת בריאת העולם.
תקציר על הפרשה: 20 שנה לאחר שברח מאחיו עשו, חוזר יעקב לארץ כנען. יעקב רוצה להתפייס עם עשו ולכן הוא שולח אליו מלאכים-שליחים, אשר ילכו ויביאו לו מנחה-מתנה. אחד מבני העיר – שכם בן חמור, מתאהב בדינה ואונס אותה. הוא רוצה להתחתן איתה. בדרך מבית אל, רחל יולדת את בנימין ומתה בלידה. גם יצחק - אביהם של יעקב ועשו - נפטר ונקבר על יד שניהם במערת המכפלה בחברון.

ערכי ונושאי הפרשה: 
אחי זה הכי אחי- פרשת וישלח מביאה לנו את סיפור הפיוס הגדול בין שני האחים: יעקב ועשיו. היה זה פיוס גדול, לאחר ריב ארוך מאוד שנמשך עשרים שנה! הפעם עומד להתרחש מפגש בין יעקב השב לביתו, עשיר ומוקף בחמולה גדולה, לבין עשו המולך על הר שעיר והולך לקראתו מלווה בארבע מאות איש. שני ראשי החמולות נערכים למפגש שעד לרגע האחרון לא ברור אם יהיה עקוב דם או יסתיים בשלום. במערכה הזו איש לא נפגע. לאחר חיבוק ונשיקה מזמין עשו את יעקב להתארח בארצו ויעקב מסרב בדיפלומטיות. מהפרשה אנו למדים על חשיבות השלום שבין אחים.
מי אני ומה שמי?- בפרשת וישלח מוחלף שמו של יעקב לישראל. משמעות השם 'יעקב' לקוחה מסיפור לידתו בפרשת תולדות: "וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב". משמעות השם 'ישראל' מופיעה בפרשתנו: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל כִּי-שָׂרִיתָ (נלחמת, משלת) עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל"
להיות ישראלי- בפרשת וישלח מקבל יעקב את שמו החדש – ישראל. "וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל " מכאן ואילך נקראים בניו – בני ישראל ומאוחר יותר נקרא העם - עם ישראל. גם ארץ כנען הפכה להיות – ארץ ישראל וגם מדינת היהודים בחרה בשם זה – מדינת ישראל.

הנושא אליו אני מתחברת: הוא "להיות ישראלי" מכיוון מספר על יעקוב שהוחלף לו השם ובעצם יעקוב הוא כל הפרק לב והפרשה שלי לקוחה מפרק זה.

שיר של שלומי שבת בראשית העולם:
בראשית עולם
שלומי שבת
מילים ולחן: דורון מדלי

שם, בראשית עולם
עמדה חווה אוהבת מול אדם
עזר כנגדו, צלע מצלעו
מאז צועד אדם
אל כיוונה של זו אשר חלם
על ראש שימחתו יעלה אותך איתו
והוא לא ישכחך, אהובתו

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוקים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

זמן, עוצר הזמן
לרגעים של אושר בלבן
קול המצהלות בחופת כלולות
כאן עומד חתן
אוחז ידך ומיופייך נדהם
על ראש שימחתך
תעלי את בחיר ליבך
והוא לא ישכחך, הוא אהובך

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוקים רוקם, טווה
בחוטי זהב בינינו
זו, זו דרכו של הבורא
לקדש את ההווה
בחופת כוכב מעלינו

בקדושה את תהי לו לאישה
הוא יהיה לך לאישך
ולזר שעל ראשך
הוא יגן לך וישמור
ממשבר, סופה וקור
בלילות של אהבה
הוא יהיה חלקת שלווה

לא,לא,לא,לא זה לא מקרה
אלוהים רוקם, טווה
בחוטי זהב מעלינו
בראשית עולם


המסע של חוף שלו

שם הפרשה:מקץ
מיקום בחומש: ספר בראשית פרק מ"א פסוק א' עד פרק מ"ד פסוק י"ז
מקור שם הפרשה:
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן היְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת  יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ"
תקציר:
יוסף נמצא בכלא (פרטים בפרשה הקודמת) והוא ובזמן הזה פרעה חולם 7 פרות שמנות וטובות מראה ו 7 פרות רזות וחלשות רעות מראה והינה הפרות הרזות טורפות את הפרות השמנות ולא משמינות ! נשארות בעלות מראה רע ובחלומו השני ישנן 7 שיבולים יפות וזקופות ו7 שיבולים דקות והשיבולים הרזות טרפו את השיבולים היפות ולא נראה כך אף אחד לא מצליח לפרש את החלום של פרעה פרעה שומע על יוסף שיודע לפתור חלומות ומביאים לפניו את יוסף יוסף מפרש ש 7 הפרות והשיבולים טובות המראה הם 7 שנים טובות ופוריות ואחריהן 7 השיבולים והפרות הרעות הן שנות בצורת , יוסף מציע לפרעה לאגור מזון כדי שב7 השנים הרעות יהיה מה לאכול פרעה מאמין לו וממנה אותו לאחראי נותן לו את הכינוי "צפנת פענח " וכך יוצא שיוסף מאסיר הופך לשר של פרעה ! וכך היה וב7 שנות הבצורת מגיעות לכנען (ישראל של היום ) שמועות שבמצריים אין רעב אחיו של יוסף הולכים למצריים בלי אחיהם הקטן (בנה הנוסף של רחל  שאותו ויקש יעקוב להשאיר בבית) יוסף מזה אותם אך הם לא מזהים אותו ואז מחליט יוסף לעשות הם תרגיל ולבחון האים הם ישתנו? הוא מאשים אותם בריגול האחים מסבירים לא על משפחתם ומסבירים לו כי באו בגלל הרעב ואף מספרים לו על בנימין יוסף מצווה עליהם להביא את בנימין וכולא אחד מהם בכלא  אחיו מבינים כי אין ברירה מביאים את בנימין יוסף מתרגש שרואה את בנימין והולך לבכות אך למרות ההתרגשות הוא לא גומר את המבחן והוא מפליל את בנימין שגנב ממנו ואחיו מגלים אחריות ואחד מהם אפילו מציע את עצמו כעבד איך זה יגמר?
בפרשה הבאה......
3 ערכים בפרשה:
יחסים בין אחים: יוסף מנשה ללמד את אחיו לקח שנאת אחים היא תופעה מורכבת בתנך לדוגמה קין רצח את הבל יעקוב לקח מעשב
מהפכים: יוסף יושב בכלא ונראה שגורלו רע ומר ומשם הוא הופך לשר מכובד כמעט מלך בזכות הכישרון שלו
תכנון מראש: יוסף מתכנן מראש מה הם הולכים לעשות כדי להיפתר מהרעב בשנים הרעות
ערך שאני מתחברת אליו :מהפכים
באמונה שלי אם לבן אדם קורה משהו אסור לו להתייאש ויכולים לקרות מהפכים ובן אדם בעזרת הכישרון שלו והאמונה שלו יכול  לעשות הכול ואני
לא מאמינים לי? יש לי כמה דוגמאות
1. שהייתי בהתחלה בחוג שלי המנהלת לא כל כך אהבה אותי גם אני לא כל כך אותה הייתי בטוחה שזהו נגמר ושהיא שמעה אותי שרה היא התחילה להיות אליי יותר נחמדה
2. אמא שלי סיפרה לי שכשעוד נולדתי נולדתי לפני (בחודש 7) הזמן הדברים יכלו לקרות אחרת אבל גם שם מילדה חלשה שנולדה בחודש שביעי קרה מהפך
3. העשרה :
השיר כותונת פסים
קישור: לחץ כאן

המסע של טל נגרי



שם הפרשה : ראה
הפרשה נמצאת בספר דברים , פרק י"א , פסוק כו- פרק ט"ז פסוק יז
מקור שם הפרשה : רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה...
תקציר הפרשה : בפרשת ראה, מודיע משה לעם ישראל, כי הוא נותן לפניהם 'ברכה וקללה'. אם ילכו בדרך האל, יקבלו ברכה- שכר ואם לא, יקבלו קללה-עונש. כאשר יגיעו לארץ, עליהם לקיים מעמד בו יקראו את הברכות והקללות. המעמד ייערך באזור העיר שכם, על הרי גריזים ועיבל. בפרשת ראה, אנו יכולים למצוא את המצוות הבאות: איסור עבודה זרה; עבודת אלוהים במקום המקדש; האיסור לשמוע אל נביא שקר; חוקי הכשרות; הדאגה לחלשים בחברה; שחרור העבדים ושלושת הרגלים: פסח, שבועות וסכות.

ערכים \ נושאים המופיעים בפרשה :
עזרה לחלשים - בפרשת ראה, מופיעות מצוות שעניינן הוא העזרה לחלשים בחברה: עניים, גרים, יתומים ואלמנות. למשל: "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִיא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (יד, כח). וגם כי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן (עני) מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ-לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לו"
עקרונות מקודשים - בפרשת ראה, מזהיר משה את עם ישראל, שלא להקשיב לאלה העלולים לנסות להסית אותם לעבוד עבודה זרה. זה יכול להיות, נביא שקר או קרוב משפחה או אפילו עיר שלמה. משה מצפה מעם ישראל שיעמוד אחר העקרונות המקודשים לו ולא יזנח אותם.
בפרשת ראה, מודיע משה לעם, כי כאשר יכנסו לארץ, יוכלו להקריב קרבנות לאלוהים, רק במקום אחד ולא בכל מקום שירצו: "וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם: עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם..." (יב, יא) בימי שלמה, המקום הזה יהיה לבית המקדש בירושלים. אחת הסיבות לריכוז עבודת הקורבנות במקום אחד, היא אחדות העם.
ערך או נושא אליו אני מתחברת באופן אישי :
עזרה לחלשים , אני הכי מתחברת לערך הזה מכיוון שמאוד התחברתי למצוות האלו ולדעתי מאוד חשוב לקיים אותם כי אלה שהם יותר חלשים מבחינה כספית או גופנית לא יכולים לעשות המון דברים בסיסיים שאנו עושים הקלות . הערך הזה מתחבר אליי בגלל שאני מנסה כמה שיותר לתרום לעניים או לעזור לאנשים שיותר קשה להם .
העשרה – על ערך העזרה לחלשים.



המסע של יובל זיו


שם הפרשה: כי תישא

הפרשה נמצאת בספר שמות , ל'-ל"ד

הפרשה מתחילה במילים:
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר
: כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה, בִּפְקֹד אֹתָם; וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף, בִּפְקֹד אֹתָם.

תקציר הפרשה:
הפרשה שלנו עוסקת בחטא הקדום-חטא עגל הזהב.

בני ישראל, עם של עבדים בהנהגתו של משה, נמצאים לקראת קבלת התורה ולוחות הברית. משהעולה להר סיני ומתעכב שם זמן רב, זמן רב מידי לפי העם. העם חושש שמשה לא יחזור לעולם ולכן העם דורש מאהרון שימחיש את האל. אהרון משתף פעולה עם העם ומורה להם לפרוק את נזמי הזהב של הנשים. הזהב מותך וממנו יוצקים  עשוי מזהב. העגל מסמל עבורם  את האל: "ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים".

הסגידה לעגל הזהב מדגישה את הכפיות הטובה של העם כלפי האל- האל, שהוא רוחני – מופשט, עשה עם העם חסד בכך שהוציא אותם ממצרים והציל אותם מהיות עם מושפל של עבדים , הם בניגוד לציפיות , גומלים לו בכך שסוגדים לחומריות או לחומרנות, לעגל שעשוי מחומר יקר- זהב.

האם היום, ביומנו, השתחררנו מעגל הזה? האם הסגידה לחומרנות הסתיימה בימיהם של משה ואהרון? לא ניראה לי ואפילו הפוך מזה , היום יותר מתמיד אנו סוגדים ל"עגל הזהב" רק שהוא מחופש למשהו אחר...אנו סוגדים לחומר- למותגים יקרים ,  לתכשיטים יקרים, לבגדים יקרים, מכונית יוקרה, בית יקר ואלו הפכו לערך עליון. אדם מוערך לפי חשבון הבנק שמציג, המכונית שבה הוא נוסע , הבגדים שהוא לובש וכו'. אפילו בפרסומות בטלוויזיה "עגל הזהב" הוא ערך, למשל, בפרסומת ללוטו שבה גבר מתחיל עם בחורה והוא נדחה  על ידיה כי אין לו " גלנץ". בסופו של דבר, ומבלי להתאמץ, הוא זוכה בכסף ובבחורה יפה לצדו , רק כי יש לו "גלנץ",

מכאן , שהרוחניות , האישיות, המוסריות, הערכים של האדם נדחקו להם אי שם מעבר לפינה , וכבר כמעט אי אפשר לראותם...כי עגל הזהב מסתיר...


הערכים/ הנושאים הנמצאים הפרשה:

1.      שוויון- לתת אותו הדבר לכולם , גם לעניים וגם לעשירים.

2.      מפקד- שמישהו מפקד על האחרים.

3.      אומנות לעם- שמישהו אוהב לצייר או משהו אחר



הערך/ הנושא שהתחברתי עליו הוא:

שוויון בגלל שאני חושבת שצריך לתת לכולם אותו הדבר, לכבד את כולם...

המסע של דניאל זיידמן


הפרשה שלי: פרשת בראשית

מיקום הפרשה: ספר בראשית  פרקים א' – ו' ,  פסוק ח'

מקור שם הפרשה: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"

נושאים וערכים בפרשה:

הבריאה - בדרשה שלי אני יוכל לכתוב על משמעותה של יצירת העולם, יצירת האדמה, ועל תחומים שונים של יצירה שבהם אני עוסק או שהם חשובים לי ומסקרנים אותי ! ההבדל בין בריאה ליצירה הוא ההבדל בין יצירת יש מאין לעומת יש מיש.
"שבת מנוחה" – השבת שלי היא ביום ו' ובשבת הזאת אני נח, מסכם את כל מה שעבר עליי בשבוע ומתכנן לי מה יהיה בשבוע הבא הערך של יום המנוחה הוא שביום הזה אפילו אלוהים היה צריך לנוח מכל מלאכתו אשר עשה כי אי אפשר כל השבוע יומיום ללמוד וללמוד לעבוד ולעבוד לפעמים כל אחד יצטרך הפסקה ממשהו כי כמו שציינתי מקודם אפילו אלוהים צריך לנוח !
בריאת האדם בצלם אלוהים – בריאת האדם בצלם אלוהים זה שאלוהים יצר אז גם אלוהים ישגיח, אלוהים יהיה כמו "גננת" על ילדים בגן אם הוא יראה שמשהו לא בסדר אז הוא יצטרך לתקן !בריאה בצלם האל היא לא רק זכות אלא גם חובה. אנו מחוייבים לערכים כמו: דאגה לזכויות האדם, אהבת האדם, כבוד הדדי, שמירת טבע, ועוד. אני מתחבר במיוחד לערך שמירת הטבע בגלל שאני מאוד משתדל לא ללכלך את הטבע למחזר ועוד...
גן עדן – בשבילי גן עדן הוא המקום שאנשים חכמים, אנשים טובים, אנשים צנועים ועניוים מגיעים אליו. אני מרגיש "גן עדן" כאשר משהו מצליח לי, שאני שמח "עד הגג". גן העדן שלי יקרה לדעתי רק כאשר העולם יהיה "מושלם" - לא יהיו מלחמות לא יהיה עוד רע כולם יהיו מאושרים ועוד...
תפקיד האדם בעולם - "לעבדה ולשמרה" – אלוהים ממנה את האדם כאחראי על העולם – שישמור על הטבע, שלא יגרום רע אחד לשני, שכל אחד לא ינצל, ישקר, יגנוב אחד משני. 

האיסור על האכילה מעץ הדעת - האל נתן פקודה לאדם ולחווה לא לאכול מעץ אחד בכל הגן שהיה מלא בעצים טובים... יצר הסקרנות והפיתוי של הנחש הובילו את האדם לטעום מעץ האסור "עץ הדעת טוב ורע".

"אַיֶּכָּה?" - האל שואל את אדם וחווה לאחר שאכלו מעץ הדעת - "אַיֶּכָּה?"  או במילים שלנו "איפה אתם? מי אכל מהעץ האסור אחרי שנתתי פקודה לא לאכול ממנו?" – אדם וחווה מסתתרים ומתחמקים מאחריות.
גמול על מעשים – כמו שכולם יודעים למעשים יש תוצאות גם על טעויות צריך "לשלם". אם עושים מעשה רע, לרוב מגיעות בסופן תוצאות לא טובות. האדם נענש בקללה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית, פרק ג', פסוק י"ט) והאדם היה צריך לקחת אחריות על המעשים שהוא עשה ולנסות אולי לתקן אם הוא יכול ויש לו עוד הזדמנות.
כוחה של קינאה - סיפור קין והבל ממחיש כמה הרסנית יכולה הקנאה להיות עד לרמה שאח הורג את אחיו.
"אות קין" – האות קין היא האות שאלוהים "שם" על מצחו של קין כדי שתמיד ילך עם רגשות אשם על זה שהרג את אחיו. כאשר אדם סובל מתוויות הוא צריך לבנות חזרה את האמון שיש לחבריו בו.
אחריותו של האדם על התנהגותו – קין רצח את אחיו כי הוא רצה להיות בנם הטוב ביותר של אדם וחווה וקים רצח את הבל בגלל שהקנאה בערה בו והוא לא יכל לשאת זאת עוד. תגובתו של קין היא בכך שהוא מנסה לברוח מאלוהים והוא לא מנסה אפילו לנסות לקחת אחריות על מעשיו.

הערך אשר עניין אותי הכי הרבה בפרשה הוא :

הערך אחריות- מכיוון שבפרשה זו המילה "אחריות" היא מאוד חזקה, גם על שאדם וחווה לא לקחו אחריות על מעשיהם כאשר הם אכלו מעץ הדעת, וגם קין אשר לא לקח אחריות על מעשה הרצח שהוא עשה להבל בגלל כוחה של הקנאה.

שיר וסרטון של יוני בלוך בנושא אחריות: